עצור התבלבלת \נורית כהן

איזה מין שעון אתה
דוהר מבלי להביט  לאחור
מתי תעצור את הזמן
ותתן לי עוד רגע להביט בפניו
בעיניו החומות החמימות

איזה מין שעון בן חיל
שממאן לסוב לאחור
להביט בנופלים בידים
מושטות בתחינה דומעת
בעינים שוקקות בתפילה קורעת

 איזה מין שעון החוזר על עצמו
כל עשור מתי כבר תשנה כיוון
ותחזיר לי ימי נעורים
את אבא עם הבלורית המקורזלת
והגוף החטוב  עם הביקיני

איזה מין שעון שכחן כה רבים
הפרטים שהושמטו לאורך השנים
מבלי להאט מבלי לעצור
הגיע הזמן אותך ללמד דרך ארץ
עם קצת נימוסים ואהבה נושנה


עצור שעון התבלבת
רד בתחנה עצור את הטמטום
עצור  את המוות  האכזר
אחוז בעקביו אל תרפה
סוב לאחור החזר הגלגל
החזר לי את שאבד

כל הזכויות שמורות

הרהורים

במהלך החודשים האחרונים מצאתי עצמי נכנסת לעולם הכתיבה משהו שזנחתי שנים

ולא מעט דברים נשארו מונחים בצד נשכחים לא באים לידי ביטוי

והעשייה במטבח הינה חלק מהם, העשייה במטבח עבורי היא לא רק בהכנת מאכלים היא כרוכה בניסויים, מחקר, כתיבת מתכונים ועוד.ואני חושבת שהוא החלק העיקרי בהזנחה וזה בא לידי ביטוי אין אפס, כאשר אוכלים נכון ארוחות מתוכננות שמכינים מרכיבים טריים וטובים או מאכילת ג'אנק ומה שבא ליד הגוף משקף זאת .

אז כן משמעת הטבעונות התרופפה ולא שחזרתי להיות קרניבורית אבל אם היתה עוגה ליד לא שאלתי אם יש בה ביצים או מוצרי חלב וכדומה והגוף ישר הראה עליה של שמונה קילוגרם לא סתם.אתמול מצאתי עצמי מהרהרת במה שעובר עלי בזמן האחרון ונוכחתי לדעת מחזרה על דברים שנעשו בהסח הדעת, כשכבר כמעט ואיבדתי את החשק להכל צצו רעיונות כבירים במוחי ונעורה בי רוח חדשה נועזת שמחה לעשות ליצור לחוות מחדש ומשהו שכתבתי לי אתמול במחברת ההרהורים שלי

לאחר עבודה של שנה בחקר של עץ המניב פריו כל השנה שאלתי עצמי מה השיעור שהעץ הזה מלמד אותי , העץ שפע כל השנה גם כאשר היה כמעט בתרדמה עדין לבלב והניב פרי גם אם בכמות מזערית מאוד וכך חשבתי לי

-השפע קיים כל הזמן רק להיות מסוגלים לראותו-ועוד +השפע קיים כל הזמן אני חיה בתוך השפע האינסופי ורק ראוי שנהיה מסוגלים לראותו ועוד= אני חלק מהשפע, השפע הוא אני, אתה והוא, הוא קיים בתוכנו הוא עוטף אותנו ומן הראוי שנהיה מסוגלים לראותו כפי שהנשימה טבעית לנו כי החמצן קיים בשפע ואין צורך להאבק להשיגו הוא זורם סביבנו ובתוכנו בטבעיות מוחלטת כך הוא לגבי כל דבר.כסף זה אנרגיה והאנרגיה נמצאת סביבנו, אצלנו ביד, בארנק, בכיס וכו' הוא הבית שאנו דרים בו מוגנים ומקימים בו את משפחתנו הוא הרכב המסיע אותנו בבטחה הוא הכבישים עליהם אנו נוסעים.

שפע הוא המזון שלנו ואין זה משנה כיצד אנו ניזונים, שפע הם המים אותם אנו שותים, הם הלחות שבאוויר , הם הגשמים הניטחים ארצה, הנחלים, הים, האדמה השופעת גרגרי חול והשמים זרועי הכוכבים המוכיחים לנו כי השפע קיים אם רק נזכור להרים מבט אל על ,שפע כה מבורך קיים סביבנו ורבים מאתנו חיים בתחושת חסך ורואים את האין והיש נשכח בצד.
לו רק נהרהר בכך שניה קטנה, פסיק קטן בתוך מבנה המשפט אותו אנו משננים במוחינו "אין לי....,חסר לי..., לו היה לי... הייתי מאושר...וכשכבר יש לי את הדבר אני שוב עצוב חש בתוכי החמצה וחסך במשהו ...אם כך מהו אותו המשהו שכל כך חסר בחיי והופך אותם לפגומים, מכונית?בית? כסף? נסיעות לחו"ל? מה ?וכשיש לי את כל הדברים בהם חשקה נפשי ויש לי כסף בשפע מהו אותו דבר הגורם לי לתחושת האין ,העצב הפנימי, חוסר הסיפוק מהו אותו רגש מורד העוטף את הוויתי ?.

נכתב ב2018 מה התחדש מאז בחיי ?במדינה?בעולם ההזוי של אחרי הקרונה? יש משמעות לחיים או נכון יותר לשבריריותם של החיים, מה מכל זה עדין שריר למה מכל זה ישנה חשיבות לצד איום שכזה בין אם אמיתי או תכנון עולמי לדילול החיים על פני האדמה כפי שרבים טוענים?.