לכפתר מחדש לו ידעת\נורית כהן

הלוא תביט על חולצתך
קצה ימין שמוט מטה
והקצה האחר מורם
הכך תצא מן הפתח


"מכיון שכופתר
הכפתור הראשון בשוגג
 הרי ברור מאליו,
שאחרון הכפתורים יצא כך"
ענית בחן
 אם כך כפתר מחדש את זה הראשון
עונה אני לך בנחת
אך אתה בי מביט ועצב נוגה בעיניך
"את הרגע הזה כבר פיספסתי" לחשת
לחישה צורמת
כאותה רוח זועפת לפני בוא הסערה
רוח שקטה
הצונפת בתוכה את כבשן האימה
את אימת הברד המקיש בעוצמה על גגות רעפים
דהויים,
את עוצמת המטר הסוחף,
 את כל אשר מעז לחסום את נתיבו .
רוח שקטה האוגרת בתוכה את מראות החורף הקר המבודד
אני מצטנפת בתוכי ליבי נחמץ
מתנפץ למראה העצב
ואתה
אתה עומד מביט בפניי
ודוהה
דוהה ונמוג לאטך איבר אחר איבר
ורק אחרון הכפתורים
מציץ אלי
קורץ בעיניו כסומא
מלגלג
נחפז
תוך צחקוק מבטל
הא מזה פוחז

כל הזכויות שמורות 

היש לי רשות בך להרהר \נורית כהן

היש לי רשות עליך לחשוב
בך להזכר
לא זכות מולדת לי
ולא זכות של קנין
ובכל זאת היש לי רשות , עדין בך
להרהר
האם ארבעים ואחת השנים שחלקנו יחדיו
מקנות לי רשות בך להיזכר
לתת ללילותי לחלוף, כשאתה צף בחלומותיי
לא אחת מחברותיי שואלות עד מתי
הלוא הגיע הזמן להמשיך וללכת
הלאה
הלאה
אל המרחב
אל היקום
אל עבר העתיד
כי אתה נותרת בעבר
  דוחקות בי קדימה
מאיצות מתוך דאגה ואהבה
מתוך השקפת עולמן

היש לי רשות בך להרהר
היש לי רשות אותך לשמר
היש בי היכולת אותך לאמץ
מתוך שרירי ליבי בך להאחז
היש בי היכולת
לשזור את נשמתך בנשמתי
עד יעבור זעם ונוולד מחדש
אל יקום זוהר משותף
מלא רוך ואהבה
 עד נוולד יחדיו
אל העולם בו אתה ואני
נביט עין בעין זה בזו וזו בזה
היש לי הרשות להחזיק בך עוד קצת
עוד רגע אחד עד שיגיע הרגע
בו נתאחד מחדש



כל הזכויות שמורות 

כף רגלך

אהבת להציג את רגלך
התפארת
הביטי
הראית מימיך
רגל כה יפה
בנויה
לתפארת
וכף רגלי
ראי את הגשר
עשוי לעילא
והמדרך
משורטט ביד אמן
 עקב מהוקצע
דקיק
שרירי
בנוי לתלפיות
 כה אהבת את רגליך
 הצגת אותן
לראווה
הצחקת
עד דמע
בעשותך כך
רגליים
שטיפסו
בזריזות על סולמות
100 שלבים במספר
 אל בטן הספינה
אין ספור פעמים
דילגו וקיפצו מעל מכשולים, צינורות
ופתחי ארובה
על מעקה הספינה להלך
בבטחון מלא ידעו
כאילו פוסעות הן על הקרקע
על תרנים וחבלים נאחזו הבהונות
ודחפו את גופך הלאה מעלה מטה
מראה כה משובב
הלפלא יחשב הדבר
 כי היו הן רגלים כה
 מוצקות
שריריות
וחטובות
בגאון נשאו את גופך
המוצק
ואתה ידעת
והערצת
הערכת
והודית
להן
באהבה
ללא תנאי



ליוסי תודה על השיעור
הזה תודה שלימדת אותי איך לאהוב את עצמי
ולקבל את גופי באהבה  ללא תנאי
נורית



כל הזכויות שמורות 

שמע

"שמע ישראל ..."
שמע את קולי גם כי נדם
שמע את המיית ליבי כי זועקת לשמים היא
שמע את מחשבותיי אף כי אבדו במבוך החיים
שמע ואל תחריש, אל תידום
האינך שומע הכיסית אוזניך ומילאת  פיך בעפר
שמע כי עולה שוועתי השמימה שמע ואל תחריש
שמע את ליבי הכמהה לשמוע את קולך
האזן לעורי החיוור בעודו מצפה למגעך
שמע ואל תחריש
שמע כי היית לי אח ורע
שמע כי הנך אהובי
שמע ואל תחריש
שמע כי אין גבול ,מרחק, זמן או מימד
אשר יכלו את אהבתי
שמע ואל תחריש
תן לפסיעתך להשמע
הב לצחוקך להתגלגל כרעם
אל תחריש
לכל יקיריך השמע את שירתך הצלולה
שמע ואל תחריש  
                        







נורית
כל הזכויות שמורות 

לשחרר את הכאב לו יכולתי

לשחרר את הכאב לו יכולתי
בראי הזמן אשר בוזבז על פרידה
כה אכזרית אונסת אותך לקבל את הגזרה
בלי חמלה ביד גסה ובוטה קורעת את חייך
לאלפי גזירים כנייר ומפזרת אותם ברוח לכל עבר
חיים שלמים ברגע נקטפים מושלכים אל הקרקע
אין חפץ בהם כפרי אשר הבשיל ותסס
מתבקע ולשד עסיסו מעטר את  הקרקע בגוונים וריחות מבאישים

רגל אדם כי תפסע בסמוך נרתעת ממגע בזה הפרי
אשר ליבו תסס והחמיץ .
באחת נשבר ליבו משמיע קולות פיצוח
נסדק
והסדק התרחב והתארך כגומיה אך שלא כמותה אין בידו לחזור
אל נקודת האפס
כך נודד הוא וליבו הסדוק מכווץ, שואף לקבצו אל תוך עצמו ישותו המתעוותת
הופכת טיפין טיפין לניצוץ הכלוא במרחבי הזמן והיקום
במימד בו הריק שולט ואהבת אלוהה מרחפת עטוף כמו תינוק בן יומו בשמיכה רכה מלטפת
חסר בינה ודעת כפוף לחוקי החום והרגש בדד מתהלך מרחף בנבכי הבלתי נודע מחכה
לבוקר
שיפציע
לבינה
שתתעורר
מחכה שיגיע הרגע בו תחבור נשמתו  אל הנשמה התואמת
מחכה לרגע בו יאסף עסיסו בשרו יעלה על עצמותיו וגופו ירקום עור וגידים
וישוב להיות אדם
ישוב להיות מי שהיה וימלא את החלל,  אשר הותיר
ישוב להלך על רגבי האדמה אותה כה אהב
ישוב לצלול במימי הים אותו אהב ולהפליג הרחק אל מעבר לאופק
אל ארצות אותן ידע בשחר נעוריו
ישוב לזמר את שירת הארץ לאהוביו
ישוב לצחקק
ישוב להתבדח
וימלא את הארץ באהבתו  בנועם דרכו
בשקט ובחוכמה כה רבה


ליוסי על אהבתך האינסופית
אהבה ללא תנאי
אהבה אשר מים רבים לא יכבו
ונהרות לא ישטפו
תודה רבה שהיית
נורית

כל הזכויות שמורות 

מילה שעושה לי מנגינה שמחה בלב

פטוטי טוטי טו
פטוטי טו טי  טו
פטוטי טוטי טו...

ילד שהביא אהבה ושמחה
תמיד מצחקק מאושר
גם אם נופל הוא ונחבט
מיד קם ומתחיל מחדש
ילד כזה שעורר בי שמחה

פטוטי טוטי טו
פטוטי טו טי טו
פטוטי טוטי טו...

 כך נולדה לה מנגינה חדשה
עם מילה משונה
ואם העצב מזדחל לו בלאט
כמו גנב בליל חורף חשוך
מיד מתנגנת לה והעצב גז
נכלם לשמע המצהלה

פטוטי טוטי טו
פטוטי טו טי טו
פטוטי טוטי טו ...



נורית
 כל הזכיות שמורות
שיר זה נכתב בזכות איתן סגלוב
המילה פטוטי נהגתה בהיותו תינוק
ותוך ניגון   המילה היא מביאה
עימה הרגשת אושר בלתי מובנת
תמיד ,בכל מצב רוח .
תודה על מילה 

בלוג יקר



הפעם האחרונה שכתבתי משהו כאן היה די מזמן (2010)
 חלק מזה בעקבות חוסר בזמן, החיים עצמם, עיסוקים כאלה ואחרים בית ילדים בן זוג, לימודים ועוד ועוד.
14,3,2014 כבר כאן
היכן נעלמו כל השנים
כל הימים הדקות והשניות של החיים מאז
איך זה שלא מוצאים רגע או שניים לכתוב על חוויות ולהנות מהכתיבה גם אם לא יהיה מי שיקרא את מה שכתבתי כאן.
ויש כל כך הרבה מה לומר ויש על כל כך הרבה דברים לספר והיריעה , יריעת הזמן קצרה כל כך.

החיים קצרים אולי ישנה הזדמנות שניה ואולי לא , אבל אם ישנה הזדמנות שניה ויש כאלה שאומרים שיותר מאחת, שהנשמה שלנו חוזרת בכל פעם לגן משחקים אחר פעם היא נוחתת בשכונת נווה חיים ופעם באפקה , צהלה או בברלי הילס וכך משוטטת היא לה ורק בזכרוננו המגרשים האלה אינם קיימים ואולי טוב שכך שאין אנו זוכרים.
כל אותם רגעי "דה זה וו" של חיינו האומנם קטעי חיים מעברנו, ההיה אהובי בעולמי או רק חלום 42 שנות נישואים וכל מה שנותר ממנו הם הזכרונות והילדים, כאן הוא ברוחו ממשי עד כאב  פעמים זוכרת אותו בעוצמה באושר בבת צחוק ופעמים כועסת על הבגידה הכל כך נוראית של המוות האכזר של חיים שנקטעו בטרם עת בטרם הספקנו


הקטע הבא לקוח מאימיל שקיבלתי
האמינו בעצמכם

אהבה בנויה ומורכבת מהחומר שנקרא "אמונה". אי אפשר לאהוב מהראש, כי זה בלתי אפשרי לאהוב ממקום רציונאלי. אהבה נובעת מהרגש ורגש הוא אמונה. למדו להאמין ולא לפחד מהמילה "אמונה", למדו להאמין בעצמכם, למדו להאמין בכוחות היקום, בעוצמה הפנימית שלכם, למדו להאמין ברובד הסמוי של החיים, למדו להאמין גם בדברים שאינכם רואים אלא רק מרגישים, למדו להאמין בבלתי אפשרי, בקסום, בתחושות הבטן שלכם, בתת-מודע שלכם. אל תחשבו שאתם אוהבים. הרגישו שאתם אוהבים

התאריך היום  2017\7\3

וואו כתבתי את זה לפני כשלוש שנים הרבה מים זרמו בירדן מאז והכל עדין נכון ומראי הזמן כל שנותר לי להוסיף כמה נכון כמה קצרים החיים וכמה שווה לחיות אותם כאן ועכשיו מבלי להתמקד בעבר על תלאותיו ושמחותיו.
בל נבזבז את הדמיון על העבר שכבר חתום,דמיון צריך להשמר לעתיד,למען העתיד שהרי הוא מחליט מה יקרה להבא ואנו מצווים לחיות כאן ועכשיו הרגע הזה השניה הזו אלפית השניה הנוכחית כי זו שהיתה לפניה כבר נגוזה ואינה ותוך כדי אנו כבר יוצרים את העשיה של האלפית הבאה וכו'.
אז באו נחיה בכייף את הרגע.

"אדם בלי אדם לאהוב לא יכול לחיות" .

מתכון סתמי  לאוהבי השניצל הטבעוני
לא עוד סתם שניצל שמחממים במקרה הטוב בתנור אפיה  אני בכוונה לא כותבת כמויות
כי זה שלכם

חומרים
שמן זית
מלח גס
פלפל שחור גרוס טרי
שופ טרי פרוס דק
עגבניות שרי חצויות
בזיליקום\טרגון
טיפה בלסמי
שניצל טבעול אפשר לחתוך לרצועות ואפשר שלם מה שנראה לכם
מעט מים או אם בא לכם מיץ מתפוז
 ההכנה מחממים סיר מוסיפים מלח פלפל לחצי דקה ואז שמן ושום עד לשקיפות השום תוך ערבוב איטי
מוסיפים בלסמי מניחים לו להצטמצם מוסיפים עגבניות וטרגון\בזיליקום  מאדים מספר דקות מוסיפים נוזלים מניחים מעל את השניצל מכסים ומניחים להתבשל על להבה קטנה
מגישים חם
טעים, טעים בעיקר עם טרגון