בלוג יקר
הפעם האחרונה שכתבתי משהו כאן היה די מזמן (2010)
חלק מזה בעקבות חוסר בזמן, החיים עצמם, עיסוקים כאלה ואחרים בית ילדים בן זוג, לימודים ועוד ועוד.
14,3,2014 כבר כאן
היכן נעלמו כל השנים
כל הימים הדקות והשניות של החיים מאז
איך זה שלא מוצאים רגע או שניים לכתוב על חוויות ולהנות מהכתיבה גם אם לא יהיה מי שיקרא את מה שכתבתי כאן.
ויש כל כך הרבה מה לומר ויש על כל כך הרבה דברים לספר והיריעה , יריעת הזמן קצרה כל כך.
החיים קצרים אולי ישנה הזדמנות שניה ואולי לא , אבל אם ישנה הזדמנות שניה ויש כאלה שאומרים שיותר מאחת, שהנשמה שלנו חוזרת בכל פעם לגן משחקים אחר פעם היא נוחתת בשכונת נווה חיים ופעם באפקה , צהלה או בברלי הילס וכך משוטטת היא לה ורק בזכרוננו המגרשים האלה אינם קיימים ואולי טוב שכך שאין אנו זוכרים.
כל אותם רגעי "דה זה וו" של חיינו האומנם קטעי חיים מעברנו, ההיה אהובי בעולמי או רק חלום 42 שנות נישואים וכל מה שנותר ממנו הם הזכרונות והילדים, כאן הוא ברוחו ממשי עד כאב פעמים זוכרת אותו בעוצמה באושר בבת צחוק ופעמים כועסת על הבגידה הכל כך נוראית של המוות האכזר של חיים שנקטעו בטרם עת בטרם הספקנו
הקטע הבא לקוח מאימיל שקיבלתי
האמינו בעצמכם
אהבה בנויה ומורכבת מהחומר שנקרא "אמונה". אי אפשר לאהוב מהראש, כי זה בלתי אפשרי לאהוב ממקום רציונאלי. אהבה נובעת מהרגש ורגש הוא אמונה. למדו להאמין ולא לפחד מהמילה "אמונה", למדו להאמין בעצמכם, למדו להאמין בכוחות היקום, בעוצמה הפנימית שלכם, למדו להאמין ברובד הסמוי של החיים, למדו להאמין גם בדברים שאינכם רואים אלא רק מרגישים, למדו להאמין בבלתי אפשרי, בקסום, בתחושות הבטן שלכם, בתת-מודע שלכם. אל תחשבו שאתם אוהבים. הרגישו שאתם אוהבים
התאריך היום 2017\7\3
וואו כתבתי את זה לפני כשלוש שנים הרבה מים זרמו בירדן מאז והכל עדין נכון ומראי הזמן כל שנותר לי להוסיף כמה נכון כמה קצרים החיים וכמה שווה לחיות אותם כאן ועכשיו מבלי להתמקד בעבר על תלאותיו ושמחותיו.
בל נבזבז את הדמיון על העבר שכבר חתום,דמיון צריך להשמר לעתיד,למען העתיד שהרי הוא מחליט מה יקרה להבא ואנו מצווים לחיות כאן ועכשיו הרגע הזה השניה הזו אלפית השניה הנוכחית כי זו שהיתה לפניה כבר נגוזה ואינה ותוך כדי אנו כבר יוצרים את העשיה של האלפית הבאה וכו'.
אז באו נחיה בכייף את הרגע.
הפעם האחרונה שכתבתי משהו כאן היה די מזמן (2010)
חלק מזה בעקבות חוסר בזמן, החיים עצמם, עיסוקים כאלה ואחרים בית ילדים בן זוג, לימודים ועוד ועוד.
14,3,2014 כבר כאן
היכן נעלמו כל השנים
כל הימים הדקות והשניות של החיים מאז
איך זה שלא מוצאים רגע או שניים לכתוב על חוויות ולהנות מהכתיבה גם אם לא יהיה מי שיקרא את מה שכתבתי כאן.
ויש כל כך הרבה מה לומר ויש על כל כך הרבה דברים לספר והיריעה , יריעת הזמן קצרה כל כך.
החיים קצרים אולי ישנה הזדמנות שניה ואולי לא , אבל אם ישנה הזדמנות שניה ויש כאלה שאומרים שיותר מאחת, שהנשמה שלנו חוזרת בכל פעם לגן משחקים אחר פעם היא נוחתת בשכונת נווה חיים ופעם באפקה , צהלה או בברלי הילס וכך משוטטת היא לה ורק בזכרוננו המגרשים האלה אינם קיימים ואולי טוב שכך שאין אנו זוכרים.
כל אותם רגעי "דה זה וו" של חיינו האומנם קטעי חיים מעברנו, ההיה אהובי בעולמי או רק חלום 42 שנות נישואים וכל מה שנותר ממנו הם הזכרונות והילדים, כאן הוא ברוחו ממשי עד כאב פעמים זוכרת אותו בעוצמה באושר בבת צחוק ופעמים כועסת על הבגידה הכל כך נוראית של המוות האכזר של חיים שנקטעו בטרם עת בטרם הספקנו
הקטע הבא לקוח מאימיל שקיבלתי
האמינו בעצמכם
אהבה בנויה ומורכבת מהחומר שנקרא "אמונה". אי אפשר לאהוב מהראש, כי זה בלתי אפשרי לאהוב ממקום רציונאלי. אהבה נובעת מהרגש ורגש הוא אמונה. למדו להאמין ולא לפחד מהמילה "אמונה", למדו להאמין בעצמכם, למדו להאמין בכוחות היקום, בעוצמה הפנימית שלכם, למדו להאמין ברובד הסמוי של החיים, למדו להאמין גם בדברים שאינכם רואים אלא רק מרגישים, למדו להאמין בבלתי אפשרי, בקסום, בתחושות הבטן שלכם, בתת-מודע שלכם. אל תחשבו שאתם אוהבים. הרגישו שאתם אוהבים
התאריך היום 2017\7\3
וואו כתבתי את זה לפני כשלוש שנים הרבה מים זרמו בירדן מאז והכל עדין נכון ומראי הזמן כל שנותר לי להוסיף כמה נכון כמה קצרים החיים וכמה שווה לחיות אותם כאן ועכשיו מבלי להתמקד בעבר על תלאותיו ושמחותיו.
בל נבזבז את הדמיון על העבר שכבר חתום,דמיון צריך להשמר לעתיד,למען העתיד שהרי הוא מחליט מה יקרה להבא ואנו מצווים לחיות כאן ועכשיו הרגע הזה השניה הזו אלפית השניה הנוכחית כי זו שהיתה לפניה כבר נגוזה ואינה ותוך כדי אנו כבר יוצרים את העשיה של האלפית הבאה וכו'.
אז באו נחיה בכייף את הרגע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה