חורף בחצר\נורית כהן

בחצר שוב פרחו הסביונים
מרבד צהוב  כוסתה  אמא אדמה
מביא לעמלה  נוחם ועדנה
לרגלי חמציצים מטוללים
מרגניות לבנבנות ישנות את שנתן
פוקחות עלי כותרת לרווחה
עת בא הבוקר להאיר


ערפילי הבוקר כבר פיזרו
בנדיבות טיפות של טל
צלולות משקפות תלתל
עלה ברוח  מטלטל
חובש כסות ירקרקה
מניף ראשו אל על


בשמים שט לו עב
על גב הרוח הנושב
נישא הרחק מן החצר
ממטיר את משאו דולף
בשלולית של יום אתמול
מקרקרים בני צפרדעים

תרנגול שבשבת ניצב על  גג
מסתובב סחור סחור
מזמר עם הרוחות בחריקה
מכריז בקול חנוכה הוא חג
האור הב לי שמן לאבוקה
שתפרח הכלנית אדומה וחושנית



כל הזכויות שמורות 

כמו רוח סתיו\ נורית כהן

עם בוא הסתיו
חלפה בי עננה שחורה
השאירה חותמה
בנשמתי המוארה
הרעיד גופי מצינה
כמו רוח סתיו נושבה

עם בוא הסתיו
חרבה נפשי מצמאון
בקיעים לרב היא פערה
לגשמי הסתיו חכה חיכתה
צמאה , צמאה לו נפשי
בוא תבוא  היא בקורתך

עם בוא הסתיו
רוחות נשבו כיסו  עיניי
בצעיפי פשתן תכולים
מצננות הן   קרני אור
לוהטות  מלעיטות  דרכן
אל נשמתי החבויה

עם בוא הסתיו
חדל חדלתי מהיות
דרדר יבש וקוצני
הפכתי באחת לנבט
מציץ מחיק אימו
מביט אל העולם אותו חשק

עם בוא הסתיו
נשפה בי רוח מערב
תקווה היא עוררה
ליום חדש מלא שמחה
ליום חולין  של סתיו סגריר
חומד לצון במשובה

כל הזכויות שמורות 

סתיו בא לגן\נורית כהן

סתיו בא היום לגן
צבע בחום את כל הגן
את העשב הירוק
את עלי האילן  שבגן
ועל אמא אדמה פרש מרבד
עלים בשלל צבעים חמים

סתיו בא היום לגן
צבע אפור את הענן
הביא רוח מבעד לחלון
וחגב זימר ברון
שם פרח חצב לבן
ורימון נתן פריו

סתיו בא היום לגן
הביא עימו ריחות
של גשם ועפר רטוב
העיר חילזון מתנומתו
הביא קור ומנוח
לאילן ולפרח שבגן


כל הזכויות שמורות 

סתיו \נורית כהן

מרבדי חיטה הזהיבו

מחלצות בשלל צבעים

לבשו עצים זקופים

לוהטים כאש  ענברים

אדמה פיה פערה

לבשר את בוא הסתיו

בשדה הצהיב גבעול
על העץ הבשיל רמון
האדים בלהט שמש
ובהר צמח חצב
האיכר בנה סוכה
 שם אתרוג הדס לולב וערבה


בשדה נאספה חיטה
נמלה יבול ליקטה
החרגול מילא בטנו
מנעים לרוח סתיו
מתקליט אשר הקליט
בניגון נוגה את שלהי הקיץ להלהיט


חסידה קרבה ובאה
בשמיים אפורים מביאה
עננה שחורה כזית
שבקע בין אבניים
ושמנו ניגר עדין
ניחוחו מפיץ בעוז


במקשה נאסף אבטיח אחרון
ובכרם נבצרו הענבים
ניחוחות של קיץ חם נאגר בקליפתם
לחמם ימים קרים  בסתיו אפור
לשמח לבב אנוש
ביום סגריר של סתיו אפור


כל הזכויות שמורות

פסיעה \נורית כהן

שנים פסעת לצידי חזק
תומך אוהב צוחק
את ידי אינך עוזב
מחזיק בי בעוצמה
מגדל ילדה קטנה
סומך באהבה גדולה
עזר כנגדי

מחפשת את גופך
ת'חמימות שלצידי היתה
את מגע ידך המלטפת
בפלירטוט עדין חובקת
בחלומי אותך פוגשת לעיתים
מסרבת להאמין לפרקים
שאת ידי עזבת לעולמים
מחפשת ניחומים בתוך תוכי

מחפשת ניחומים ומוצאת
רק קור בתוך חלל ניצחי
ריקנות פולשת אל ליבי
היית האחד שאת ליבי שבה
ועודך אותו אחד שאת ליבי כולא
כמו ברומן ויקטוריאני מהולל
אתה שמור בזכרוני צפון בלבבי
האחד שאת ליבי שבר

רסיסים ניתזו ביעף
כל רסיס אותי קרע
נושא חלקיקים מגופי
אל החלל בו אתה צף
אל החלל אליו נשאבת
ברגע של חולשה
עצמת עיניך מיום מחר


כל הזכויות שמורות

רוח סתיו \ נורית כהן

רוחות הסתיו מנשבות
בין ענפי הצפצפה
מלטפות בלאט עלה
שאיבד כבר נעוריו
נושקות בקור פניו
חרושי הנמשים

נשבה רוח סתיו בעורקיו
הרעידה את נימיו
בקצה אצבעותיה העלה קטפה
נשפה בו הרוח חיים
ערסלה אותו הרוח  בכפה
התעופף העלה קל וחסר דאגה

נשפה הרוח בגבו נידף העלה
צבעו מחליף ברגעי המשובה
מרקד באוויר נושאה אותו הרוח
סובבת מגלגלת במעלה השביל
חיוך מהופנט את פניה מעטר
למראה העלה המרקד

הרחיק מן העץ העלה
להכיר העולם לבו שאף
הביט למרחק אל האופק הנרחב
מזמר הודיה לרוח הסתיו
על מסע הפלאים אליו יצא
על כנפי הרוח הקרירה

נדד העלה יממה שלמה
על גבה של רוח סתיו
כוכבים בליל זרחו מאירים
את דרכם של עלה ורוח סתיו
עייפה הרוח לנוח ישבה
נשמט העלה נשכח ונדם



כל הזכויות שמורות