כמו רוח סתיו\ נורית כהן

עם בוא הסתיו
חלפה בי עננה שחורה
השאירה חותמה
בנשמתי המוארה
הרעיד גופי מצינה
כמו רוח סתיו נושבה

עם בוא הסתיו
חרבה נפשי מצמאון
בקיעים לרב היא פערה
לגשמי הסתיו חכה חיכתה
צמאה , צמאה לו נפשי
בוא תבוא  היא בקורתך

עם בוא הסתיו
רוחות נשבו כיסו  עיניי
בצעיפי פשתן תכולים
מצננות הן   קרני אור
לוהטות  מלעיטות  דרכן
אל נשמתי החבויה

עם בוא הסתיו
חדל חדלתי מהיות
דרדר יבש וקוצני
הפכתי באחת לנבט
מציץ מחיק אימו
מביט אל העולם אותו חשק

עם בוא הסתיו
נשפה בי רוח מערב
תקווה היא עוררה
ליום חדש מלא שמחה
ליום חולין  של סתיו סגריר
חומד לצון במשובה

כל הזכויות שמורות