עצור התבלבלת \נורית כהן

איזה מין שעון אתה
דוהר מבלי להביט  לאחור
מתי תעצור את הזמן
ותתן לי עוד רגע להביט בפניו
בעיניו החומות החמימות

איזה מין שעון בן חיל
שממאן לסוב לאחור
להביט בנופלים בידים
מושטות בתחינה דומעת
בעינים שוקקות בתפילה קורעת

 איזה מין שעון החוזר על עצמו
כל עשור מתי כבר תשנה כיוון
ותחזיר לי ימי נעורים
את אבא עם הבלורית המקורזלת
והגוף החטוב  עם הביקיני

איזה מין שעון שכחן כה רבים
הפרטים שהושמטו לאורך השנים
מבלי להאט מבלי לעצור
הגיע הזמן אותך ללמד דרך ארץ
עם קצת נימוסים ואהבה נושנה


עצור שעון התבלבת
רד בתחנה עצור את הטמטום
עצור  את המוות  האכזר
אחוז בעקביו אל תרפה
סוב לאחור החזר הגלגל
החזר לי את שאבד

כל הזכויות שמורות

הרהורים

במהלך החודשים האחרונים מצאתי עצמי נכנסת לעולם הכתיבה משהו שזנחתי שנים

ולא מעט דברים נשארו מונחים בצד נשכחים לא באים לידי ביטוי

והעשייה במטבח הינה חלק מהם, העשייה במטבח עבורי היא לא רק בהכנת מאכלים היא כרוכה בניסויים, מחקר, כתיבת מתכונים ועוד.ואני חושבת שהוא החלק העיקרי בהזנחה וזה בא לידי ביטוי אין אפס, כאשר אוכלים נכון ארוחות מתוכננות שמכינים מרכיבים טריים וטובים או מאכילת ג'אנק ומה שבא ליד הגוף משקף זאת .

אז כן משמעת הטבעונות התרופפה ולא שחזרתי להיות קרניבורית אבל אם היתה עוגה ליד לא שאלתי אם יש בה ביצים או מוצרי חלב וכדומה והגוף ישר הראה עליה של שמונה קילוגרם לא סתם.אתמול מצאתי עצמי מהרהרת במה שעובר עלי בזמן האחרון ונוכחתי לדעת מחזרה על דברים שנעשו בהסח הדעת, כשכבר כמעט ואיבדתי את החשק להכל צצו רעיונות כבירים במוחי ונעורה בי רוח חדשה נועזת שמחה לעשות ליצור לחוות מחדש ומשהו שכתבתי לי אתמול במחברת ההרהורים שלי

לאחר עבודה של שנה בחקר של עץ המניב פריו כל השנה שאלתי עצמי מה השיעור שהעץ הזה מלמד אותי , העץ שפע כל השנה גם כאשר היה כמעט בתרדמה עדין לבלב והניב פרי גם אם בכמות מזערית מאוד וכך חשבתי לי

-השפע קיים כל הזמן רק להיות מסוגלים לראותו-ועוד +השפע קיים כל הזמן אני חיה בתוך השפע האינסופי ורק ראוי שנהיה מסוגלים לראותו ועוד= אני חלק מהשפע, השפע הוא אני, אתה והוא, הוא קיים בתוכנו הוא עוטף אותנו ומן הראוי שנהיה מסוגלים לראותו כפי שהנשימה טבעית לנו כי החמצן קיים בשפע ואין צורך להאבק להשיגו הוא זורם סביבנו ובתוכנו בטבעיות מוחלטת כך הוא לגבי כל דבר.כסף זה אנרגיה והאנרגיה נמצאת סביבנו, אצלנו ביד, בארנק, בכיס וכו' הוא הבית שאנו דרים בו מוגנים ומקימים בו את משפחתנו הוא הרכב המסיע אותנו בבטחה הוא הכבישים עליהם אנו נוסעים.

שפע הוא המזון שלנו ואין זה משנה כיצד אנו ניזונים, שפע הם המים אותם אנו שותים, הם הלחות שבאוויר , הם הגשמים הניטחים ארצה, הנחלים, הים, האדמה השופעת גרגרי חול והשמים זרועי הכוכבים המוכיחים לנו כי השפע קיים אם רק נזכור להרים מבט אל על ,שפע כה מבורך קיים סביבנו ורבים מאתנו חיים בתחושת חסך ורואים את האין והיש נשכח בצד.
לו רק נהרהר בכך שניה קטנה, פסיק קטן בתוך מבנה המשפט אותו אנו משננים במוחינו "אין לי....,חסר לי..., לו היה לי... הייתי מאושר...וכשכבר יש לי את הדבר אני שוב עצוב חש בתוכי החמצה וחסך במשהו ...אם כך מהו אותו המשהו שכל כך חסר בחיי והופך אותם לפגומים, מכונית?בית? כסף? נסיעות לחו"ל? מה ?וכשיש לי את כל הדברים בהם חשקה נפשי ויש לי כסף בשפע מהו אותו דבר הגורם לי לתחושת האין ,העצב הפנימי, חוסר הסיפוק מהו אותו רגש מורד העוטף את הוויתי ?.

נכתב ב2018 מה התחדש מאז בחיי ?במדינה?בעולם ההזוי של אחרי הקרונה? יש משמעות לחיים או נכון יותר לשבריריותם של החיים, מה מכל זה עדין שריר למה מכל זה ישנה חשיבות לצד איום שכזה בין אם אמיתי או תכנון עולמי לדילול החיים על פני האדמה כפי שרבים טוענים?.

שעון \נורית כהן

יושבת מול שעון בוהה 
רואה איך הדקה חוברת לבתה
מאגדת  את אמה סבתה ואחותה
את דודתה גיסתה וחמותה
מאחור נאספות כולן ובצעד תימני
בריקוד  יוצרות מעגל  גדול

פזמון: השעון המתקתק
תיק תק דוהר
מרחיק את ימי נעורי
מלבין את שערי  ולילותי

נאספות לתוך שעה עגולה
מאיצות צעדיהן עוברות הן
 יממה שלמה בתוך דקה
צעדיהן מחרישות את קולו
של בוקר צח הטרוד בעיניניו
מבקש עוד רגע של שלוה

פזמון..  השעון המתקתק...

יממה את רעותה  בעקבה אחזה
חוברת לה יחדיו מתוך מעוזה  
דודים דודות ושאר כבודה
נרתמו לעגלה עמוסה בתעוזה
בשניות דקות שעות ויממות
 סוגרות סופ'ש באילת

פזמון:   השעון המתקתק...

נפעמים השבועות לראות ת'חברים
וחברות המצטרפים למעגל ויוצרים
חודשים מלאים אחד מביא פרי בשל
שני מביא ניחוחות  פריחה
זה מביא רוח סתיו אחר מביא מטר
וכולם יחדיו יוצרים את השנה

פזמון:    השעון המתקתק....

 יושבת בוהה בשעון שלתקתק
את השניות אינו מפסיק בעודו מרחיק
אותך אהובי מערים את השעות הימים השבועות
חולפים חודשים חולפות שנים אתה שם למעלה
בוהה עדין מחכה אולי יגיע נס
והשעון יסוב לאחור ואתה שוב ישוב מולי בסלון


פזמון.   השעון המתקתק ...



כל הזכויות שמורות 

גשם מעם ענן

התרומם לו פתית עפר
באה רוח שובבה
נשפה לו בחיוך משב
התרומם נסק אל על
נרעד פגש באד קליל
אחז  בידו חבר ללא רבב

נשפה הרוח בגבם
דוחפת היא אל על
בדרכם נצב אד אחד חכם
לאחד כוחות עם עוד ביקש
נתעבה נגדל את הרוח נעצור
שתפסיק אותי לדחוף

פתית עפר הסכים מיד
מאחד הוא את כולם
מתעבה  כרסו ממלא
לוכד בתוכו אדים לרוב
התכהה הוא האפיר
בשמים שט לאט עם הרוח השובב

רוח חורף נחושה נשפה  בעוז
קשה עורף שכמותך נזפה
שוט אל המדבר מים מים זועק
הוא בקולו כל דייריו נבלו קמלו
וההר הלבין בינתיים בעודו ממתין
 למים מביט בערגה אל השמים

הצטנף  הענן נכלם תש כוחו
אפצ'י בקולו הרעים
דמעו עיניו  אפו דלף
אדמומית פשטה בלחייו לבו  דאב
יצא אל המדבר בלאט
ובדרכו השקה גם את ההר

סלט עוף -תוצרת ענפה

חזה עוף או פילה עוף חתוך לרצועות צרות וקצרות
פלפל שחור גרוס טרי
מעט שמן זית
לחמם מחבת היטב לצקת שמן לשים את רצועות העוף לוודא שהעוף מוכן לטעמכם להוציא לקערה ללא השמן 

חופן קשיו לא קלוי 
על אותה המחבת לקלות את הקשיו עד לקבלת גוון חום זהוב  להוסיף לעוף

מספר עגבניות שרי חותוכות לרבעים או חצויות
עלי רוקט
עלי תרד צעירים \או תרד תורכי
חסה קרועה גס ביד ללא האמצע הקשה למי שלא אוהב
בצל סגול פרוס דק 
קרוטונים

לקערה עם העוף מוסיפים את כל העלים העגבניות הקשיו והקרוטונים מערבבים היטב  יוצקים מעל רוטב מערבבים ונהנים 

טעים גם ללא עוף
אני הוספתי עליו ברוקולי רק את הפרחים קצוץ נתן גיוון מענין
את העוף השריתי במיץ תפוז עם גרד יצא אחלה אפשר לגוון ללא סוף


רוטב
כפית דבש
כפית חרדל גרגרים
כף בלאסמי
כף רוטב סויה
שמן זית
פלפל שחור גרוס טרי
שום כתוש [2-3 שיניים], על קרש חיתוך לשים שום אחרי הוצאת הנבט [את הנבט אני מוציאה עקב מרירותו]
לפזר מעט מאוד מלח שולחן ובעזרת סכין  לקצוץ את השום ואז למעוך אותו הלוך ןשוב עד לקבלת מחית חלקה בעזרת הסכין כמובן
מיץ מלימון
לשים הכל בצנצנת לסגור מכסה ולנער היטב נשמר כשבועיים מחוץ למקרר

 קנה סוכר

פעמון בשמים\ נורית כהן

פעמון בשמים צלצל פעמיים
קולו מהדהד בתבל
מעיר ישנים מעיר חולמים
לא מפסיק לזמר בקולו הערב

פעמון בשמים צלצל פעמיים
קולו ממלא כל חלל
מעיר עצלים מעיר נופשים
לא מפסיק את הרון  דין דון

פעמון בשמים צלצל פעמיים
 קולו מרעים בהרים בעמקים
מעיר שוכני עפר מעיר שוכני עצים
לא מפסיק לפזם את פזמונו

פעמון בשמים צלצל פעמיים
קולו חודר מעמקים
מעיר גלים מעיר הרי אש וגופרית
לא מפסיק לזמזם את מזמורו

פעמון בשמים צלצל בשלישית
קולו מתנגן בסלסול
מעיר כל רגב ולחלוחית  מערבלם יחדיו
קולו נבלע  בנשמתם נמוג ונעלם




כל הזכויות שמורות