גשם מעם ענן

התרומם לו פתית עפר
באה רוח שובבה
נשפה לו בחיוך משב
התרומם נסק אל על
נרעד פגש באד קליל
אחז  בידו חבר ללא רבב

נשפה הרוח בגבם
דוחפת היא אל על
בדרכם נצב אד אחד חכם
לאחד כוחות עם עוד ביקש
נתעבה נגדל את הרוח נעצור
שתפסיק אותי לדחוף

פתית עפר הסכים מיד
מאחד הוא את כולם
מתעבה  כרסו ממלא
לוכד בתוכו אדים לרוב
התכהה הוא האפיר
בשמים שט לאט עם הרוח השובב

רוח חורף נחושה נשפה  בעוז
קשה עורף שכמותך נזפה
שוט אל המדבר מים מים זועק
הוא בקולו כל דייריו נבלו קמלו
וההר הלבין בינתיים בעודו ממתין
 למים מביט בערגה אל השמים

הצטנף  הענן נכלם תש כוחו
אפצ'י בקולו הרעים
דמעו עיניו  אפו דלף
אדמומית פשטה בלחייו לבו  דאב
יצא אל המדבר בלאט
ובדרכו השקה גם את ההר