ירח\נורית כהן

ירח קרח עלה במרום
להאיר את דרכי היום
מאזין לרחשי ליבי מלא  הגעגוע
שולח קרני אור רכות
מלטפות מאירות בעדנה
את הדרך הריקה שבליבי

מסתכל מביט בוחן ואינו
אומר דבר אך בדרכו
הבהירה מנחם הוא את ליבי
מרכך תווים נוקשים בפניי
מעדן קווי מתאר של גופי
מלבישני מחצלות של אור

ירח זוהר חצה את שמי הליל
מפאר את הכוכבים מהלל
את ההרים מברך לליל מנוח
איש השב מיום עמל
וסבא שהרגיש מעט זנוח
במבטו התמים הבהיר

מביט אל שערי ליבי הנעולים
מפשפש בקרניו הזוהרות
מחפש פירצה לחדור
אך נחבט הוא לא אחת
בקירות של חדריו
ממאן להניח לנפשי

ממהר הירח לסיים מלאכתו
עוד רגע קט יעלה פה
אור היום יגרש את הירח
אל ממלכתו החשוכה ויותיר
אותי בדד עם געגועי וכיסופיי
אל האחד שליבי אליו שואף


כל הזכויות שמורות