זיכרונות\נורית כהן

מבט ראשון של אהבה
וכבר התחיל מחול הזיכרונות
זיכרונות של גבר מאוהב
שאינו מסיר מבט
וכמו מכבש דוהר
כבשת יום אחר יום
את הדרך אל ליבי
באלפי זיכרונות מצחיקים
עם מבטים חמים אוהבים
יצרת זיכרונות של אהוב
מלטף מחבק במחול החיזור
בחום שפתיך הרכות
מזמינות בפיתוי מחוייך
מנשקות ללא הרף
צרבת את דמותך בנשמתי
 שעה אחר שעה יצרת
זיכרונות של איש משפחה
חמים אוהב אב למופת
בנופי מולדת מרהיבה
יצרת זיכרונות של אב
על כתפיו נושא את בתו
מהלך בחורבות מצדה
במימי הכנרת מתיז
סילוני מים על ילדיו
לחופי ים המוות הראית
לבניך כמה חיים יש במוות
חיים מרהיבים ומים מתוקים
 בתוך כל אגן המלח העצום
על מצוקי גמלא פסעת
עם משקפת וציוד
לכל המשפחה נשאת
השכמות של שחרית
לתצפיות על דורסים
לשוטט ביערות ימים שלמים
ועטפת כל יום כל שעה
באלפי זיכרונות מצחיקים
יצרת זיכרונות של בית חם
מלא צחוק ויכוחים מריבות
פיוסים עטופים בשובל מבטים
מלאי אהבה מבטים מעיניים
חומות חמות אוהבות
נשמתך השתקפה מכל מבט
קרנה מעינייך כלייזר ענק
פסעת בלאט בין שבילי החיים
ויצרת זיכרונות של קבלת האחר
בלי משוא פנים
בין אם חבר או עוין
ידעת את כולם לקבל
בבדיחה במבט בחיוך
מזמין אל ביתנו את כל הנכנס
לעצור בצידי הדרך
להושיט עזרה לזר
בלי לשאול עם חיוך ענק
היית כדור הרגעה מהלך
יצרת זיכרונות של אהבה
אהבת שירי מולדת
אותם זימרת תמיד
בקולך הערב ולהרטיט
נשמות  בשירתך
יצקת ערך בזיכרונות
והם זיכרונות האהבה
שלי אליך אהובי האחד