חולם חסר\נורית כהן

כהרף עין חולפים הימים נאספים לשבועות וחודשים ומתהדרים
 תחת כותרת מרהיבה המכריזה שחלפה שנה ומתחילה חדשה .
ההיה זה חלום או אולי
רק הגיג שחלף כחוט השני בתודעתי ,
 חלפת בתוך מחרוזת
 של מראות מימי העבר והפכת להיות חסר בנוף חיי העכשוויים,
 כאותו חולם חסר במילה כתובה , נוכחותך מורגשת בתוככי הנשמה
 שם אתה חולם מלא,
אך חסרה  היא ביום יום במילה השוטפת 
בדרך בה היית נכנס  עם חיוך קורן,
 כשל ילד קטן השב הביתה אל חיק אימו
 שם מרגיש הוא בטוח ושליו.
אהבנו כשני ילדים קטנים
ראינו זה את זו וזו את זה ללא כחל וסרק,
 ידענו להתקוטט כשני ילדים
 נהנים ממריבות ואוהבים כפלים
 אחרי שוך הסערה לעת ערב,
 כאשר קולות נדמו
ונותרנו רק שנינו
מבט כועס התחלף ברוך אוהב,
באהבה אינסופית
היית לי רע,
אהוב
,אב,
 מאהב,
איש לרעיתו
 וידיד מפרגן.
התפרקה התודעה לטריליוני רסיסים,
 (חמש שנים  חלפו),
המתחילים לחבור זה אל זה כתצרף
עיתים זו אך מילה אשר חברה למשפט
 ועיתים זהו ניחוח אחד מיני רבים שחלף בלאט ונשזר בתצרף.
כאן צחוק מלבב
ושם חלקיקי בדיחה
יצרו מקטע שלם כנוף הררי בגוון כחלחל הנשקף מן האופק המרוחק ,
שיר ששרת
 נאסף כטיפות של טל צלול
 עם שחר
 ורקם בחוט של זהב את צליליו
 כמלחין הכותב את צלילי הגיגיו .
טריליוני רסיסים המנסים להיות שוב שלם בהמולה גועשת דוחקים זה בזה,
להזדרז
 מבקשים
המלאכה מרובה והזמן כה קצר וכל פירור זיכרון אל מקומו שואף לחזור,
מתעקש ונרגז אם ממוקם הוא בשוגג  .
טריליוני רסיסים של מחשבה
 ההיה או חלמתי חלום
 ואם היה הכך היה או רק חלמתי חלום ,
האם חסרונו של החולם מעיב את חלומי משנה את גווניו וצובעו בורוד
 או שמא
 כך היה
 ועיני טחו מראות את שהיה מונח לפני ממש תחת אפי.
האומנם מתעתע
אותו חולם את זיכרוני,
 את תחושותיי,
 את מציאות חיי
האומנם העצב בלבל את נפשי
 וערבב חולם חסר עם קמץ ושורוק
 ויצר מציאות דמיונית ,שיקרית .
כן היו גם רגעי כעס ומחשבות על פרידה
הראית אחי זוג שלא חלפה בראשו מחשבה על פרדה ,
תמהה אני ,
 לעיתים תועה
 בסבך מחשבותיי
 על אותם טריליוני רסיסים
איך לשמר את חינם פן ינוס טרם יושלם התצרף .


כל הזכויות שמורות