ירח של אוהבים \נורית כהן

ירח כחול ירח סגול
את הלילה עטפת
בערפלי שכחה
מארג אחר מארג
לא חסת על שבב
זיכרון, לא על ילד קט
לא קשישה זקופה
או כפופה , לא נרתעת
לעטוף בצעיף זהוב
את מה שרציתי
עוד רגע לשמור
לעצמי בתוך לבי
לתת לו עוד שבריר של שניה
לשהות במחיצתי
לשאול,  לבקש ואם צריך
לאחוז מבלי להרפות
גם זאת לעשות
מבלי לאפשר אותו
מפני לכסות

ירח חסר רחמים
כל לילה זורח מאיר
לאוהבים כואבים
מאיר חסר מחשבה
את הפרידות,
מטמיע את הצער בלב נערה,
שאך אתמול בזרועות אהובה  שהתה
ראשה על כתף מוצקה
כקיר מבטחים הונח
מה לה יום ומה לה ליל
רק לך הירח נותר להבדיל
כי אתה האחד האשם
חרשת מזימה
להחליף אוהבים מאושרים
ובצעיף  כסוף שזור  כיסופים
את לילם של אוהבים
אשר נשכח ונדם
מפני לכסות

את פני מפניך ירח סגול
מיהרתי לכסות
בצעיפי מחול דהויים
אשר לרגע על במה זוהרים
מסתחררים חושפים מבט
אל ליבי הנחבא
בין קורי השכחה
ואוי ליד הנעלמה
שאותו חשפה, חשפה
את הערגה, את עומק
הארובה אליה נחבא
מתעטף בעשן כחלחל
מסתלסל אל על שמא יראו
את דמו ניגר
את דם הבגידה
את דם הנטישה המבישה
את דמו שהשחיר כלקריץ
המעקצץ על לשונך
אשר טעמו דהה  ונשכח
מפני לכסות

את פני לגלות בפניך ירח כחול
מיהרתי היום
בטרם אסוג לאחור
בטרם הפחד את לבי יהמם
ובשליטה על חיי
הלומי השמחה יתעמר
את פני לפניך חשפתי היום
פן תגנוז את זה הזיכרון
בנבכי השכחה
של צעיפי השפירית
המרחפת מרפרפת
נוגעת לא נוגעת
בנימי הנשמה, מעירה את
חוטי הערב מחד
ואת חוטי השני מאידך
בלאט מתהלכת ללא
נשימה, פן תעיר את זה הירח
האחד האכזר
ותחשוף נשמתה תתגלה
מנבכי השכחה תקום ותעלה
לפני הירח בטרם
מפני לכסות




כל הזכויות שמורות