זכרונות מעורפלים\נורית כהן

כערפילי השחר
טרם  השמש חתמה,
 את חותמה במרום
הבוקר הקר, האכזר,
בוקר בו טרם
חדרה מציאות
מרירה
אל תוך נימי ליבי
לב טיפש
המסרב להפרד
מזכרונות מעורפלים
נוגים, אפרוריים,
כאוד מעשן השומר על
איד דקיק
מרצד ומחולל
בריקוד מהפנט בטרם יגווע
וידום כי אל העפר
שב לשכון
בבטחה מתחפר
בתוכו עוטף עצמו
ברכות בטרם יכוסה
עד "קצו" של הגחל

לב מטופש המסרב להכיר
במציאות השועטת
קדימה, קדימה
ממאנת להמתין
למתבוששים, ממאנת
להמתיק את מר גורלם
הלוא זו המציאות האחת
האכזרית , התשאל
ממנה להמתיק  עצמה
ואתה, מה לך כי תלין אצלה
המר אתה, אם מתוק
או שמא מלאו עיניך מלח
עד כי סמאו
 מראות את המציאות
נאחז בזכרונות מעורפלים
בערפילי לילה כחלחלים
משמר בתוך ארובות עיניך
את מראות האתמול,
באפך את ריחות העבר
ובשפתיך את טעמה
של מציאות קדומה
מתקתקה, חדורת אהבה.


זכרונות מעורפלים
חתמו את חותמן
בעורקי ליבך אשר יבשו
כל נתיבי החיים החוצים את גופך
לאורכו ולרחבו נדמו,
בוהה, כלא מבין מה עוללת
מבין שפתיך בוקע מלל חסר פשר
מה היה זה אשר מלמלת
הלא תחדל מזאת, בל תבהילני!
לקבל את המציאות
המרירה, האכזרית
מאלץ אתה אותי
ולבי הטיפש, אשר לה מסרב
מתנגח בך, בזכרונות מעלי
האוד האפרורי
הפורט את חיינו לקטעים
כי המציאות האחת את
רצף החיים קטעה
במחי יד אחת האוחזת
בסכין קצבים
חסר חמלה ורוך.


כל הזכויות שמורים