זו הדרך בה הלכתי
מרגע היוולדי
בשבילי עפר התהלכתי
ברגליים קטנטנות
בנעלי בובה אדומות
ושמלה ורדרדה בלרינה
קטנה מרקדת
ובשביל עם חברותיי
שיחקתי באמאאבא
עם סרט אדום
על הראש ושתי צמות
זו הדרך בה גדלתי
בין אחיי ואחותי
עם ספרים לרוב
פזורים בסביבתי
ילדה עם שתי צמות
וביל קרטר, רינג'ר
אמריקאי שולף ת'אקדחים
כהרף עין מחסל ת'פושעים
אינדאנים עם רובים
על סוסים מרחפים
נוצתם זקורה על ראשם
זו הדרך בה צעדתי
את צעדיי הראשונים
היו שם ספרים עם קלאסה
גיין אייר כיכבה אצלי בסתר
שיקספייר ורומנים
אהבות ישנות התחלפו בחדשות
דיקנס ביקר ונשאר שנים
תסכית רדיו בשתיים
רכיבה על אופניים
משחק בקלאס בינתיים
חיבר את החברות
זו הדרך בה הלכתי
בנעוריי שם צעדתי את צעדיי
הגדולים הרחק מאבאמא
טיול ראשון לאילת לבד
כמה מבהיל להיות
בלי הגנת המשפחה
מתהלכת בדרך לא כבושה
זרועה מהמורות ורק אני
איני יודעת מה בסופה
מה שבטוח גדלתי
שם מעט ידעתי שאני לבד
זו הדרך בה הלכתי לאיטי
בה בחרתי את חיי
את ימיי ולילותיי
חוויותי וצעדיי
שם אימנתי את ליבי
להיות אוהב ורך
שם גיבשתי את נפשי
את רוחי ונשמתי
לאהוב את אחותי
את אחיי ואמאבא
עם קומץ חבריי
זו דרכי בה הלכתי
לתומי שם ניצב אהובי
מחכה הוא לי בידו
טבעת שענד על אצבעי
ניצבים כבר בחופה
עם אמאבא וכבוד הרב
ולא איחרו הימים
בנינו קן אוהבים
ידידיי וילדיי באו אחריו
אל ביתנו בשמחה
בברכה וצהלה את כולם
הכנסנו כאן ונותר עוד קצת מקום
לאורחים לא קרואים
שנשארו בזיכרון
כל הזכויות שמורות
מרגע היוולדי
בשבילי עפר התהלכתי
ברגליים קטנטנות
בנעלי בובה אדומות
ושמלה ורדרדה בלרינה
קטנה מרקדת
ובשביל עם חברותיי
שיחקתי באמאאבא
עם סרט אדום
על הראש ושתי צמות
זו הדרך בה גדלתי
בין אחיי ואחותי
עם ספרים לרוב
פזורים בסביבתי
ילדה עם שתי צמות
וביל קרטר, רינג'ר
אמריקאי שולף ת'אקדחים
כהרף עין מחסל ת'פושעים
אינדאנים עם רובים
על סוסים מרחפים
נוצתם זקורה על ראשם
זו הדרך בה צעדתי
את צעדיי הראשונים
היו שם ספרים עם קלאסה
גיין אייר כיכבה אצלי בסתר
שיקספייר ורומנים
אהבות ישנות התחלפו בחדשות
דיקנס ביקר ונשאר שנים
תסכית רדיו בשתיים
רכיבה על אופניים
משחק בקלאס בינתיים
חיבר את החברות
זו הדרך בה הלכתי
בנעוריי שם צעדתי את צעדיי
הגדולים הרחק מאבאמא
טיול ראשון לאילת לבד
כמה מבהיל להיות
בלי הגנת המשפחה
מתהלכת בדרך לא כבושה
זרועה מהמורות ורק אני
איני יודעת מה בסופה
מה שבטוח גדלתי
שם מעט ידעתי שאני לבד
זו הדרך בה הלכתי לאיטי
בה בחרתי את חיי
את ימיי ולילותיי
חוויותי וצעדיי
שם אימנתי את ליבי
להיות אוהב ורך
שם גיבשתי את נפשי
את רוחי ונשמתי
לאהוב את אחותי
את אחיי ואמאבא
עם קומץ חבריי
זו דרכי בה הלכתי
לתומי שם ניצב אהובי
מחכה הוא לי בידו
טבעת שענד על אצבעי
ניצבים כבר בחופה
עם אמאבא וכבוד הרב
ולא איחרו הימים
בנינו קן אוהבים
ידידיי וילדיי באו אחריו
אל ביתנו בשמחה
בברכה וצהלה את כולם
הכנסנו כאן ונותר עוד קצת מקום
לאורחים לא קרואים
שנשארו בזיכרון
כל הזכויות שמורות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה